אפוטרופסות או ייפוי כוח?
לא אחת אני נשאלת מה ההבדל בין אפוטרופסות ליפוי כוח מתמשך?
אפוטרופסות
ישנם מצבים בהם קשישים אינם יכולים יותר לדאוג לעצמם ולקבל החלטות המצריכות לעתים אחריות משפטית, כגון מתן הסכמה להליכים רפואיים, חתימה על חוזים ותצהירים, עמידה לדין ועוד. במקרים אלה יש למנות להם אפוטרופוס אשר יהיה בעל סמכות חוקית לדאוג לצורכיהם, לקבל החלטות עבורם ולפעול למענם ובמקומם.
מקרים בהם נדרש מינוי אפוטרופוס:
קשישים סיעודיים, שעקב מצבם הרפואי הירוד אינם מסוגלים לקבל בעצמם החלטות לגבי גופם או לגבי ניהול רכושם.
קשישים תשושי נפש - הסובלים מבעיות כגון דמנציה או אלצהיימר. כאשר קשיש מוגדר תשוש נפש, על-פי רוב יש צורך באפוטרופוס לגופו ולרכושו אשר יחליט לגבי אשפוזו במוסד מתאים, קבלת טיפול רפואי, ניהול הרכוש ודאגה לתשלום עבור הטיפול בו.
אין צורך באפוטרופוס או ייפוי כוח על מנת להכניס בן אדם סיעודי/ תשוש נפש לבית אבות אך כשהבן אדם יכנס, המשפחה תתבקש לעשות אפוטרופסות על גוף, בעיקר בשביל לקבל החלטות רפואיות וסיעודיות שעלולות לצוץ במהלך השהות בבית האבות. העובד הסוציאלי בבית האבות הוא האחראי והמתאם בין הגורמים המטפלים במינוי האפוטרופוס ועליו גם לרכז את כל המסמכים הנדרשים לפי הצורך .
- כל אדם (אחד או יותר), בין אם בן זוגו של האדם לו ממונה האפוטרופוס, קרוב משפחה, עורך-דין או אדם אחר.
- תאגיד - מוסד, קרן, עמותה וכדומה. יש רשימה מפורטת של תאגידי אפוטרופוסות באתר האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי.
- האפוטרופוס הכללי - האפוטרופוס הכללי הוא בעל תפקיד במשרד המשפטים הממונה על נושא האפוטרופסות על כל היבטיו. החוק מאפשר לאפוטרופוס הכללי להתמנות בעצמו כאפוטרופוס של אדם מסוים.
יפוי כוח מתמשך
הינו מסמך משפטי הנערך בהווה אך צופה פני העתיד
האדם בוחר מרצונו, כאשר הוא מבין ומסוגל לקבל החלטות ולבצען, מי יטפל בענייניו וכיצד יראו חייו אם וכאשר מצבו ישתנה לרעה, והוא לא יהיה מסוגל לעשות כן. סיבות להרעה במצבו של אדם יכולות להיות מחלות זיקנה (כגון דמנציה), מוגבלות נפשית, חבלות ראש כתוצאה מתאונה או מוגבלות אחרת הפוגעת בכושר השיפוט.
האדם נותן ייפוי הכוח נקרא “הממנה” והאדם שיהא מוסמך לקבל החלטות ולבצען בשם הממנה נקרא “מיופה כוח”. שניהם חייבים להיות מעל גיל 18.
הממנה יכול לבחור בהתאם לרצונו ולהוראות החוק באיזה עניין או עניינים יחול ייפוי הכוח המתמשך:
ייפוי כוח מתמשך בעניינים האישיים – מתייחס לרווחתו האישית של האדם, לצרכיו היומיומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים אך למעט לענייניו הרכושיים.
עניינים אישיים כוללים גם עניינים רפואיים, אך ניתן גם לערוך “ייפוי כוח רפואי” שמתייחס לעניינים הבריאותיים בלבד.
ייפוי כוח מתמשך בעניינים הרכושיים – מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.
כמו כן הממנה יכול לתת ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו, האישיים והרכושיים.
החוק מאפשר להסמיך מיופה כוח יחיד שיהיה אחראי לכל סוגי העניינים שמנינו כאן או לחלופין לקבוע שיהיו מספר מיופי כוח שלכל אחד מהם סמכות מוגדרת. רצוי שמיופה הכוח יהיה אדם קרוב– בן או בת זוג, ילד/ה או בן משפחה אחר, חבר/ה או כל אדם נבחר אחר שמוכן לטפל בענייניו של הממנה לכשיידרש לכך.
אם מדובר במספר מיופיי כוח, אפשר לקבוע שהם מוסמכים לבצע את הפעולות בהסכמה משותפת, או לייחד תפקיד לכל אחד מהם. כמו כן, אפשר למנות חליפים שייכנסו לנעליו של מיופה הכוח המקורי במקרה שהמינוי שלו יפקע מסיבה כלשהי.
באפשרות מייפה הכוח, הממנה לבחור באנשים נוספים או אדם ספציפי שיקבלו מידע ודיווח ממיופה הכוח. מדובר בסוג של כלי פיקוח.
תכלית ייפוי הכוח המתמשך היא לכבד את רצונותיו של הממנה , לתת לו אפשרות בחירה והחלטה לגבי איכות חייו במצב שבו חלילה לא יהיה מסוגל לקבל החלטות.
מיופה הכוח צריך למסור לאפוטרופוס הכללי הצהרה כאשר מתקיימים התנאים לכניסתו של יפוי הכוח לתקוף.
רק עורך-דין שהוכשר והוסמך על-ידי האפוטרופוס הכללי רשאי לערוך עבורכם ייפוי כוח מתמשך.
אשמח לתת הכוונה ומענה
לכל הצרכים של המשפחה והמטופל